#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. מה מכפר על 1) פורק עול, מגלה פנים בתורה, מפר ברית בשר 2) שאר עבירות? 	"1) לרבי תשובה ויום הכיפורים. לרבנן תשובה ויום הכיפורים ומיתה. (רש""י ד""ה ורבנן) .<br>2) לרבי יום הכיפורים. וכתבו התוס' (ד""ה בעומד) שה""ה מיתה. לרבנן תשובה ויום הכיפורים, או לרש""י מיתה ויוה""כ ולתוס' (ד""ה בעומד) מיתה בלבד, וכתבו התוס' שלרבנן מיתה ממרקת רק עם הייסורים והדינים שדנים אותו לאחר מיתה, אבל עם התשובה מיתה ממרקת לגמרי שאין נידון עוד בייסורים לאחר המיתה."	שבועות יג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. אלו שלשה אשמות וחטאת אחת מכפרים על הזדון כשוגג? 	"אשם שפחה חרופה. אשם נזיר טמא. אשם שבועת הפקדון. חטאת שבועת העדות. [ולקמן לד, ב תניא ר""ש אומר שבועת הפקדון לא ניתן זדונה לכפרה[."	שבועות יג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. באלו אופנים לרבי מתחייבים כרת ביוה""כ, ומדוע לא העמידו באופן שעבר לאחר שילוח השעיר? "	"לרבא בכל אופן שאכל או עשה מלאכה ביום הכיפורים. לאלו הדוחים את ראית רבא באופן שאכל או שעשה מלאכה בלילה ומת בלילה או שאכל אומצא ביום ונחנק ומת או שאכל [ותוס' גורסים שעבד[ סמוך לשקיעת החמה, שבאופנים אלו לא עבר עליו רגע מן היום לאחר עבירתו. וי""מ (בתוד""ה דעבד) שיום הכיפורים מכפר בסופו ולאו דוקא נקט שנחנק ומת אלא ה""ה שמת בו ביום.<br>כתבו התוס' (שם) שלא העמידו באופן שעבר לאחר שילוח השעיר:<br>א. שהשעיר המשתלח מכפר לכל היום.<br>ב. שהיום עצמו בלא שעיר המשתלח מכפר קצת ואין כאן כרת גמור.<br>ג. וי""מ דבין שעיר ובין יוה""כ מכפרים כפרה גמורה, אלא ששעיר מכפר מיד ויוה""כ מכפר רק בסוף היום."	שבועות יג. - יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. תניא וכפר את מקדש הקדש זה לפני ולפנים, את אהל מועד זה היכל. לאיזה ענין נאמרה הברייתא ומה הכונה זה לפני ולפנים?<br>	"לרש""י לענין עבודת פר ושעיר של יום הכפורים המכפרת על טומאת מקדש וקדשיו. וזה לפני ולפנים היינו אם נטמא לפני ולפנים ושהה כדי השתחואה. ולתוס' (ד""ה וכפר) לענין שכל משוח ומרובה בגדים צריך לעשות את ההזאות ביוה""כ כאהרן. וזה לפני ולפנים היינו הזאה בין הבדים."	שבועות יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. למה הועילו שני הוידויים בפר וזריקת דמו, ועל מי היה מתודה בכל וידוי ? 	"לר' שמעון כנגד ג' עבירות שישראל מתכפרים בשעירים, זריקת דמו כנגד שעיר הפנימי לתלות על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף, וידוי אחד כנגד שעיר החיצון לכפר על שאין בה ידיעה בתחילה ויש בה ידיעה בסוף, ווידוי אחד כנגד שעיר המשתלח לכפר על שאר עבירות.<br>לר' יהודה זריקת דמו כנגד שעיר הפנימי, וכנגד שעיר החיצון וידוי ראשון עליו ועל ביתו ובוידוי שני מתודה עליו ועל כל הכהנים.<br>כתבו התוס' (ד""ה שני) שאף שר' שמעון סובר שהכהנים מתכפרים אף בוידוי הראשון מ""מ מודה לר""י שאינו מזכיר בהדיא בני אהרן אלא רק בוידוי שני משום שאז נראה כזכאי.<br>- "	שבועות יג: - יד. ותוס'		
